אודות

שערי בית הכנסת ישרון במרכז ירושלים (ברח' המלך ג'ורג' 44 פינת שמואל הנגיד 30) פתוחים לרווחה ומזמינים כל יהודיה ויהודי להצטרף לתפילות ולעשרות שיעורי התורה המתקיימים במקום ברוב שעות היום מדי יום ביומו. ישרון מוכר כבית הכנסת האורתודוקסי-מודרני הראשון בירושלים ונוסח התפילה הוא אשכנז-הגר"א מיוםהיווסדו בשנת תרפ"ד (1923), כאשר רבה הראשי של ארץ ישראל הרב קוק זצ"ל העניק למייסדים את ספר התורה הראשון. אמרתו המפורסמת של הרב זצ"ל "הישן יתחדש והחדש יתקדש"שזורה כחוט השני בנשמתו של בית הכנסת, הקשור בקשר בל ינתק עם מורשתו של הרב. הרבנים הראשיים לישראל לדורותיהם מתפללים בישרון בימים הנוראים ובחגים, לצד מנהיגי היישוב של המדינה שבדרך שפקדו אותו בקביעות, ועד למנהיגים ואישי ציבור ידועים בימינו אלה.

אשר היינוביץ

חזן

החזן אשר היינוביץ מכהן בקודש בתפקיד שליח ציבור מזה ארבעים שנה, לאחר ניסיון קודם כחזן ברודזיה, דרום אפריקה ובריטניה והופעות בקונצרטים. החזן אשר היינוביץ עובר לפני התיבה בשבתות וחגים וסגנונו הייחודי מאופיין באינטימיות של בעל תפילה, עם פרקי חזנות קלסיים, בשילוב מנגינות מוכרות ועידוד שירה בציבור. את כל הטוב הזה נותן החזן בתפילות השבת כאשר תפילת שחרית מתחילה ב-08:15 ומסתיימת בדרך כלל ב-10:30.

המיוחדים של אשר היינוביץ:

  • קבלת שבת בסגנון קרליבך בכל ליל שבת מברכים
  • תפילות הימים הנוראים עם הרבה רגש ועם כל הנשמה
  • אירוח קונצרט חזנות ברמה בינלאומית ביום העצמאות בהשתתפות חזנים מהארץ ומחו"ל

חברי ועד הפועל של ישרון

מרדכי קליין

יו"ר ועד הפועל

פנחס אנצ'לוביץ

חבר ועד הפועל

מאיר היימן

חבר ועד הפועל

חיים טראו

חבר ועד הפועל

צבי אריה נתן

חבר ועד הפועל

שלמה פרידמן

חבר ועד הפועל

זיוה קרמר מנכ"ל הסתדרות ישרון

אחראית על הפן הניהולי ויישום החזון והיעדים של הסתדרות ישרון, פיקוח וניהול עובדי הסתדרות ישרון ואחריות תפעול המערכת הלוגיסטית והאדמנסטרטיבית, ניהול תקציב העמותה ובקרה על ביצועו,ייזום, תכנון, אישור וביצוע תוכניות שנתיות ורב שנתיות לפעילות וצמיחת העמותה הכולל: יעדים, כח אדם ותקציב, בניית רשת קשרים עם משרדי ממשלה, גורמי ממשל, קרנות, ועוד.

יצחק הרש גזבר העמותה

אחראי לטפל בכל העניינים הכספיים ואדמיניסטרטיביים הקשורים לכולל הגמלאים ולכלל הפעילות התורנית והתרבותית בעמותה מעקב אחר ביצוע התשלומים החודשיים של חברי הכולל, אחר תשלומים לספקים ונותני שירותים, אחר העברת משכורות ושכר מרצים לעובדים, לרבנים הקבועים, ולמרצים אורחים, אחר העברת כספי צדקה לנצרכים לפי קריטריונים שנקבעו על ידי עמותת הסתדרות ישרון.

שמעון מליק

מכהן בתפקיד מנהל משרד בית הכנסת. עבודתו כוללת: ניהול רשימת חברי עמותת ישורון, ניהול רשימת חברי כולל, אדמיניסטרציה חלקית, ניהול ושיבוץ אירועים מיוחדים, פרסומי לו"ז ומערכות שנתיות לכולל ולבית הכנסת המרכזי, שיבוץ רבנים לשיעורי תורה, וניהול מקומות ישיבה לימים הנוראים.

משה שיינר גבאי

אחראי על כל עבודת הגבאות בבית הכנסת המרכזי ישרון, ובכלל האמור, ניהול שוטף של בית הכנסת ושל התפילות בשבת, ימים טובים ובימי חול. שיבוץ בעלי תפילה, בעלי קריאה ונושאי דרשות, בשבתות וימים טובים. ניהול מקומות ישיבה לימים נוראים, שיבוץ וניהול אירועים מיוחדים.

צרו קשר

ציבור המתפללים מורכב מ"ילדי ישרון" הותיקים שבגרו, בניהם, נכדיהם וניניהם, רבים אחרים שהצטרפו בינתיים, ומאורחי בתי המלון הנמצאים בסמוך. חזן בית הכנסת אשר היינוביץ עובר לפני התיבה בכל שבת וחג לשמחתם של אוהדיו הרבים בקהל המתפללים המגוון. קבלת שבת בסגנון קרליבך בכל שבת מברכים. מניין צעירי ישרון ותפילת ילדים בשבתות ובחגים, המנוהלים עצמאית ע"י הצעירים, מפיחים כאן משב רוח מרענןותוסס ומביאים טף והורים למניין כלבבם.

נשיא המדינה חיים הרצוג ז"ל שהשתף בתפילות בישרון פעמים רבות סיכם את רשמיו:"מקום שבו מפגינים מופת של סובלנות ואחוה, של אהבת ישראל ושאיפה לקרב רחוקים. מקום שבו מבליטים את הנאור והיפה בתורת ישראל. במקום זה שורה אווירה של אהבת ה', אהבת הבריות ואהבת המולדת. כאן הרוח האמיתית של תורת ישראל שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום."

לחובבי פנינים היסטוריים: 'הפעם הראשונה בבית הכנסת'
"בשלוש הלכתי לבית כנסת ישורון לשמוע תפילה, כאשר הבטחתי אתמול לרב מאיר ברלין. זו לי הפעם הראשונה בארץ ישראל שאני נוכח בבית הכנסת בשעת תפילה" (מתוך יומנו של דוד בן גוריון ז"ל). בן גוריון הגיע לבית הכנסת ישרון בט"ו בשבט תש"ט (14.2.1949) ביום כינוסה של 'המועצה המחוקקת' בירושלים, שעתידה להפוך ל'כנסת ישראל'. ראש הממשלה הראשון,שהגיע לבית הכנסת ישרון כשהוא חובש צילינדר שחור ומרשים, צעד לאחר סיום התפילה לבניין הסוכנות היהודית הסמוך, ופתח שם את הישיבה המרגשת.

הבסיס של ישרון:'שלוש הרגליים' והמסר החברתי
"שמעון הצדיק היה משיירי אנשי כנסת הגדולה. הוא היה אומר, על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים." (מסכת אבות א', ב')

שלושת היסודות: תורה, עבודה, וגמילות החסדים, הוצבו כאן בשורה אחת, כשווים. הדבר מלמד על חשיבותו של כל אחד מהם בפני עצמו, אך גם על חשיבות החיבור ביניהם, כשלושת רגליו של העולם. כל אחד מן הדברים הוא בעל מעלה עצמית, אולם שמעון הצדיק משמיענו כאן שהעולם 'עומד' על שלושתם רק כשהם יחד.

נאמן למסר של חכמינו זכרונם לברכה 'כל ישראל ערבים זה בזה' בית הכנסת ישרון מיישם את גמילות החסדים ע"י תפעול קופת צדקה המעניקה תמיכות לנזקקים לרכישת מזון בסיסי ותרופות חיוניות ומארגנת למענם ליל סדר ציבורי באווירה משפחתית וחגיגית.