ציבור המתפללים מורכב מ"ילדי ישרון" הותיקים שבגרו, בניהם, נכדיהם וניניהם, רבים אחרים שהצטרפו בינתיים, ומאורחי בתי המלון הנמצאים בסמוך. חזן בית הכנסת אשר היינוביץ עובר לפני התיבה בכל שבת וחג לשמחתם של אוהדיו הרבים בקהל המתפללים המגוון. קבלת שבת בסגנון קרליבך בכל שבת מברכים. מניין צעירי ישרון ותפילת ילדים בשבתות ובחגים, המנוהלים עצמאית ע"י הצעירים, מפיחים כאן משב רוח מרענןותוסס ומביאים טף והורים למניין כלבבם.

נשיא המדינה חיים הרצוג ז"ל שהשתף בתפילות בישרון פעמים רבות סיכם את רשמיו:"מקום שבו מפגינים מופת של סובלנות ואחוה, של אהבת ישראל ושאיפה לקרב רחוקים. מקום שבו מבליטים את הנאור והיפה בתורת ישראל. במקום זה שורה אווירה של אהבת ה', אהבת הבריות ואהבת המולדת. כאן הרוח האמיתית של תורת ישראל שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום."

לחובבי פנינים היסטוריים: 'הפעם הראשונה בבית הכנסת'
"בשלוש הלכתי לבית כנסת ישורון לשמוע תפילה, כאשר הבטחתי אתמול לרב מאיר ברלין. זו לי הפעם הראשונה בארץ ישראל שאני נוכח בבית הכנסת בשעת תפילה" (מתוך יומנו של דוד בן גוריון ז"ל). בן גוריון הגיע לבית הכנסת ישרון בט"ו בשבט תש"ט (14.2.1949) ביום כינוסה של 'המועצה המחוקקת' בירושלים, שעתידה להפוך ל'כנסת ישראל'. ראש הממשלה הראשון,שהגיע לבית הכנסת ישרון כשהוא חובש צילינדר שחור ומרשים, צעד לאחר סיום התפילה לבניין הסוכנות היהודית הסמוך, ופתח שם את הישיבה המרגשת.

הבסיס של ישרון:'שלוש הרגליים' והמסר החברתי
"שמעון הצדיק היה משיירי אנשי כנסת הגדולה. הוא היה אומר, על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, ועל העבודה, ועל גמילות חסדים." (מסכת אבות א', ב')

שלושת היסודות: תורה, עבודה, וגמילות החסדים, הוצבו כאן בשורה אחת, כשווים. הדבר מלמד על חשיבותו של כל אחד מהם בפני עצמו, אך גם על חשיבות החיבור ביניהם, כשלושת רגליו של העולם. כל אחד מן הדברים הוא בעל מעלה עצמית, אולם שמעון הצדיק משמיענו כאן שהעולם 'עומד' על שלושתם רק כשהם יחד.

נאמן למסר של חכמינו זכרונם לברכה 'כל ישראל ערבים זה בזה' בית הכנסת ישרון מיישם את גמילות החסדים ע"י תפעול קופת צדקה המעניקה תמיכות לנזקקים לרכישת מזון בסיסי ותרופות חיוניות ומארגנת למענם ליל סדר ציבורי באווירה משפחתית וחגיגית.